נהוג לומר שצוואה הינה סגולה לאריכות ימים. עריכת צוואה מסייעת לתת בהירות לאחר פטירתו של אדם, למנוע ככל הניתן סכסוכים פוטנציאליים בין יורשים וחשוב מכל- להביע את רצונו האמיתי של המנוח מה יעשה ברכושו לאחר אריכות ימיו.

בניגוד לתפיסה המקובלת בציבור ובה השאלה אם לערוך צוואה "מתחילה להתעורר" לקראת "הגיל השלישי", לעיתים קרובות הצורך בעריכת צוואה מתעורר דווקא בגיל צעיר, עוד לפני שנולדים לאדם צאצאים, או בגיל צעיר יחסית, בעת סכסוך גירושין וטרם מתן/קבלת הגט בפועל.

כל אדם שבבעלותו רכוש, כגון סכום כסף משמעותי ו/או זכויות בדירה, וברירת המחדל שבחוק הירושה- כלומר, האופן בו חוק הירושה קובע את חלוקת העיזבון לאחר פטירה – אינה מתאימה לו, ראוי שיערוך צוואה. לכן, חשוב מאד לקבל ייעוץ משפטי ולברר מה מורה חוק הירושה, על מנת לדעת אם יש מקום ו/או צורך לערוך צוואה, המורה על חלוקה שונה מהוראות החוק. 

סוגי הצוואות הקיימים

 

ישנם ארבעה סוגי צוואות: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואת שכיב מרע. 

צוואה בכתב יד תיכתב כולה בכתב ידו של המצווה לרבות חתימתו ותאריך עריכתה.

צוואה בעדים תיחתם בפני 2 עדים שיחתמו גם הם על הצוואה ויצהירו בחתימתם שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו. אסור שעד או בן זוג של עד יהיה אחד מנהני הצוואה. 

צוואה בפני רשות תאמר בע"פ ו/או תימסר בכתב ע"י המצווה, לנוטריון ו/או לרשם הירושה ו/או לשופט.

צוואת שכיב מרע הינה למעשה מילים שנאמרו בעל פה לשני עדים ע"י מצווה, בסיטואציה בה היה למצווה יסוד להאמין כי הוא ניצב בפני המוות. במידה והמצווה לא נפטר תוך 30 ימים מהיום בו אמר לעדים את צוואתו שבע"פ- הצוואה בטלה. 

צוואה צריכה לצפות פני עתיד, לרבות ובעיקר, מי עלול לנסות ולהכשיל את קיומה ע"י התנגדות, וכיצד ניתן לעגן את רצון המצווה, אשר לא יהיה בין החיים כשהמחלוקת תתעורר, ולוודא שהוא אשר יצא אל הפועל. 

במקרים בהם עלול לקום חשש שמי מהיורשים- בדרך כלל יהיו אלה יורשים המודרים מהצוואה, או כאלה שהמצווה בחר שיקבלו פחות ממה שציפו- ינסה לתקוף את תוקף הצוואה ויטען שבעת עריכת הצוואה המנוח לא היה צלול מספיק או כשיר לערוך צוואה, ניתן להסריט את מעמד החתימה על הצוואה או לקיים פרוטוקול, שישמשו בהמשך ראייה לאומד דעתו של המצווה. בסיטואציות מסוימות אף מומלץ להידבק על ידי פסיכוגריאטר בסמוך לעריכת הצוואה. 

צוואה צריכה לחשוף מידע באופן מידתי ושקול. מצד אחד, לאחר פטירת המנוח, על מנת שיורשיו יקבלו בפועל את הרכוש שצווה להם, יש למסור את הצוואה למחזיקים ולגופים השונים לצורך שינוי רישום הבעלות כאמור. לפיכך יש לקחת בחשבון שפקידי בנק, פקידי טאבו, עובדי לשכת רשם הירושה ולמעשה אנשים רבים, ייחשפו לתוכן הצוואה לאחר פטירת המצווה. על מנת לשמור על כבודם ופרטיותם של אנשים, יש לזכור שהצוואה  תהיה חשופה לעין הציבור, ומי שאינו מעוניין "לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ", כדאי שייקח זאת בחשבון. מהצד השני, אם הוראות הצוואה אינן שכיחות או שהן חורגות מהנורמה, לדוג' אדם שבוחר להדיר את כל קרוביו ולהוריש את רכושו לגוף ציבורי, או אדם שבוחר להדיר חלק מצאצאיו, ראוי לכתוב בתמציתיות את הסיבה, באופן שישפוך מעט אור על הסיבות שהובילו את המצווה לגרוע ולהדיר את אותם היורשים,  בכדי לתת מענה כלשהו לטענות השונות שיטענו המודרים לאחר פטירת המצווה, בקשר לאומד דעתו במועד עריכתה.

 המאמר מאת עו"ד רפי שדמי מומחה לדיני משפחה. רפי שדמי עוסק גם בנושאים: מזונות, הסכמי ממון, ירושות ועוד.