דיני הירושה בישראל מוסדרים בחוק הירושה, בתקנות הירושה ובפסיקות בתי המשפט. 

במדינת ישראל, במידה ואדם ערך צוואה, לאחר פטירתו יחולק רכושו לפי ההוראות שבצוואתו. במידה ולא נערכה צוואה יחולק רכושו של המנוח בהתאם להוראות חוק הירושה. 
לדוג':, אם שנפטר נשוי עם ילדים ולא הותיר צוואה, לאחר פטירתו רכושו יחולק מחצית לאשתו והמחצית השנייה תחולק בין ילדיו בחלקים שווים. 

'הסתלקות'

ליורשים יש את הזכות לוותר על חלקם בירושה ופעולה זו נקראת 'הסתלקות'.

ישנם ארבעה סוגים של צוואות: בכתב יד, בעדים, בפני רשות (נוטריונית) או שכיב מרע ויכולים להימצא בהן פגמים מסוגים שונים, גם מהפן המהותי (לדוג' העדר כשרות) וגם מהפן הטכני (לדוג' העדר חתימה/תאריך).

לאחר פטירתו של אדם על נציג מיורשיו לפנות לרשם לענייני ירושה ולבקש לקבל צו ירושה או צו קיום צוואה אחר המנוח. במקרים מסוימים רשם הירושה, שלו יש שיקול דעת מוגבל 
והוא אינו שופט, יעביר את התיק להכרעתו של בית המשפט לענייני משפחה. 

יש לשים לב לשילוב שבין דיני הירושה לדיני המשפחה והזכויות שבני זוג צוברים זה ברכושו של זה ללא קשר לפטירה. ירושתו של אדם שתחולק לבסוף, כלומר, עזבונו, לא יהיה
בהכרח כל הרכוש הרשום על שמו מאחר וייתכן כי חלק מהרכוש שייך לבן הזוג מכוח הזוגיות. לדוג': אדם נשוי יכול להותיר בחשבון בנק הרשום על שמו 100 ₪, ולאשתו קמה מכוח הנישואין זכות למחצית, 
כלומר, עזבונו יהי רק 50 ₪ ואז יחולק, אם לא השאיר צוואה, מחצית לאשתו ומחצית לילדיו. חשוב מאד להתייעץ בעורך  דין מומחה לדיני המשפחה על מנת שיסייע לשלב בין הוראות הצוואה להוראות הסכם ממון, המסדיר את חלוקת הרכוש על פי שתי מערכות הדינים.

במידה והמנוח הותיר אחר אנשים התלויים בו לכלכלתם, לדוגמה אלמנה ו/או ילדים קטינים, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה למזונות מן העזבון. 
אם אדם חויב בתשלום מזונות לאשתו לפני פטירתו והוא שילם לה בחייו, לאחר פטירתו עדיין קם הצורך להגיש תביעה חדשה למזונות מהעיזבון ואין המשך קיום אוטומטי של פסק דין למזונות לאחר פטירה. 
אחד הנימוקים לכך הוא שייתכן שהאלמנה שהיתה זכאית למזונות, ירשה חלק מרכושו של המנוח וכעת יש לה רכוש ממנו היא יכולה להתקיים כך שהצורך במזונות התייתר. 
אישה נשואה גם יכולה להיות זכאית לפנסיה של המנוח או לקצבת שאירים וגם בסיטואציות כאלה הכנסות האישה משתנות ויש להוכיח את הצורך במזונות מהעיזבון בנסיבות שלאחר הפטירה. 

חוק הירושה מכיר בזכותה של ידועה בציבור לרשת את בן זוגה כמו אישה נשואה, וזאת בתנאי שגם המנוח וגם הידועה בציבור לא היו נשואים לאף אחד אחר בעת הפטירה. 

רוצים להשאר מעודכנים בכל עת? עקבו אחרי בפייסבוק